כל בוקר הייתי מתעוררת לצלילי קולה של ורד אתי........אתי...........אתי........בעצם כל בוקר היית פונה אליי בשאלה מה סדר היום שלך? ומיד היית מתנצלת ומבקשת סליחה...סליחה......סליחה....אבל היום אני רוצה לבקש ממך סליחה!
סליחה שלא יוכלתי לקחת את כאבך!
סליחה שלא יוכולתי להציל אותך!לפני שהיית חברה היית אחות... אחות טובה...אחות דואגת....אחות אוהבת.....אחות מכוונת......בעיקר היית האחות שחיברה בין כולנו! תמיד נלחמת שלא נריב שלא ניפרד... שנישאר מאוחדים...
והצלחת אחותי !הצלחת בגדול! פשוט הצלחת! היית מאמינה שאני ובנצי מתחבקים ובוכים עלייך? היית מאמינה שלא רבנו בכלל שהיית בגרמניה?
אחות יקרה שתמיד דאגה לאחות הגדולה... צחוק הגורל במקום שאחות הגדולה תדאג לאחות הקטנה...
אני בכלל לא בהלם ממה שמשבחים אותך חבורתייך ממש לא חידשו לי כלום. מאחר ואני מכירה אותך מיום הראשון שיצאת לאוויר העולם אין לי כל ספק מי הייתה ורד...
לא אחזור ולא אעלה על הכתב את כל מעלותייך כי לא יהיה מקום בדף! אין מצב שדף באינטרנט יכיל את האדם המיוחד שהיית! אין מצב!
איך אשכח? איך אשכח אחות קטנה? אחות שתמיד תמיד תמיד דאגה להגיד אתי תוכלי... אתי תשתי..... אתי תפסקי לעשן (תראי מה אני סובלת) אתי תקני לך בגדים.... אתי צאי להנות לך עם חברים....... איך ? איך אפשר לשכוח 35 שנים של זכרונות. חוויות. אהבות. ימים של בורגז וימים של שולם?
לא! לא! ולא אשכח אותך לעולם!
מצחיקה שכמוך כמה ימים לפני שעלית לשמים שאלת אותי אם אני ניגעלת ממך? ואני כמובן עניתי מיד שלא! ואת אמרת לי אתי אני רוצה שתלבשי את הבגדים שלי ותזהרי לך להגעל ממני... כי אחרת אבוא וארדוף אותך משמים..... ואם יש בן - אדם שמסוגל זו רק ורד!
ברור אחות קטנה שאלבש את בגדייך! לא חשבתי אחרת! אחוש אותך בכל דבר שרק יזכיר לי אותך.......
אני אוהבת אותך כל כך.....בכל רמך איבריי אוהבת ומתגעגעת....
נשבעתי בחייך ונשבעת במותך.... שלא אזניח ולא אפרד ולא אחסיר דבר וחצי דבר מנדב בנך יחידך!
תודה אחות קטנה. תודה שהיית לי לאחות. ותודה שנתת לי את הזכות להיות לך לאשת סוד וחברה. וגם אפילו תודה על שנתת לי לטפל בך בכל תקופת מחלתך!
אני יודעת מי היית! וגם נדב ידע איזה אמא מיוחדת. וטוטאלית. ואוהבת. ודואגת היית. לעולם לא אפסיק להזכיר לו אותך אמא אהובה...
אוהבת וכואבת
אחותך אתי
