התקפות כאב

אני באה בלילה לספר שתבינו ותעודכנו ובכל זאת רוצה קצת לעמוד במה שכתבתי
אם זה פחות משמח עדיף בלילה מאוחר..
מצטערת על הפרצוף קודם
לא יכולה פרצוף אחר
למטה יצא לי יותר מדי בוכה

בבוקר קמתי היה לי נהדר, העוזרת הגיעה
נדב אומנם בבית אבל הוא כזה מקסים ילד נבון ומבין כל כך משתף פעולה
לא מבינה איך יצא לאמא כזו אש ופלפלת ילד כזה עדין וממש ממושמע
יש לו את הקטעים שלו -אבל בגדול הוא שואל ועושה בדיוק מה שאני רוצה
אז היום שוטט מאמי (יש לנו חצר משותפת לא יוצאים מגדר) לחדר של אחותי אז יכולתי
להיות לבד עם העוזרת לפחות לתת הוראות
והוא שם במשחקים שלו ואנחנו 4 נשים מסביבו בכל זאת חולה..
(אני, אמא, אחותי, חברה של אחי שתהפוך בקרוב לגיסה חדשה עם אחי האמצעי הגרו)
טוב מהצד הזה הכל סבבה

יש מלא פעליות לעשות , יכולתי להיות בטלוזיה וברדיו יותר אני לא משווקת את עצמי
לא עושה כלום להיות שם למה..כי לא מסוגלת....התחיל טוב היתה עוזרת, עשתה
לי פסח את הבית כל כך אוהבת ניקיון וזה קשה שאת ממש נכה, שאני קמה קצת לעשות
פשוט לא מסוגלת שלא לעשות זה פוגע בי..בשעה 3 קיבלתי התקפה אני הסביר
לכולכן פעם אחת מה זו התקפה בבקשה לא לבעלות לב חלש:

התקפה בשעה 5 מהקשות שהיו היום: התחיל כאב חד בטוסיק מאחורה, התפשט לכל האגן
כאב של דקירות עולה ועולה ועולה, פתאום מגיעה לברכיים (כל פעם משוטט לאיזורים אחרים
באגן וברגליים) היום זה הגיעה לברכיים על המקום נפלתי מהלחץ התחיל לנזול שתן
בלי שאני שולטת על עצמי צרחתי מטרוף של מה שקורה לי לא מבינה מה זה
הכאב, החוסר השליטה שחוזר כבר יותר מדי פעמים, והחוסר יכולת ללכת
אחותי מסכנה קפצה מהבית של אמא בסערה כולם באו..מתארת לכם את הקורא
אמרתי שכולם יצאו הייתי עם שמלה קצת ארוכה אבל ראו שהיא רטובה משתן זה היה
כזה מביש, אבל הם מבינים, אז מייד באטרף ביקשתי מאחותי נירות מהמקרר
היא הלכה להוציא לא יכולתי להשים כלום כי רעדו לי הידיים בצורה של טרוף
אינ גם ממשיכה לבכות לצרוח שזה כואב יותר מצירים זה כאב דומה אבל השתן
גם המשיך לצאת בלי ששלטתי על זה..אחותי עם הרעד שלי והצרחות שמה לי נירות.
הולכת להביא לי סירופ שגם סוג של סמים מותר 2 לגימות, לוגמת.
אחותי מביאה את הסיגריות המגולגלות, ושאני בוכה ממשיכה לצרוח מעשנת בשיא
הטרוף...יחד עם זה אמא שלי הביאה את הסוכריה שלי שיש לי שהיא גם סמים
התחלתי עם סוכריה של 200 היום אני ב 800
כל זה ואני עדיין צועקת...התחיל טיפה להשתחרר הלחץ מהרגל ויכולתי לעמוד שתפתי את עצמי
עם השימלה, ואחר"כ הורדתי אותה, יצאתי לעשן את מה שהכינו לי ועדיין כאב
פחות אבל לא הפסיק, ביקשתי מאמי תהלים, אמא שלי היתה אנטי דת
מאז שחלתי היא השתנתה, פסח שמרה היא ואחותי לא אוכלת לא כשר יותר, שזה בזכותי
הם לא הפסיקו אף פעם לשכנועים רבים, פתאום זה בא מהם..אז התהלים
היו בשלוף אצל אמי. היא גם הוסיפה שזה מההזכרות של אבי ולכן מאוד אהבתי
את זה..צעקתי לשמיים בספא שהכינו המשפחה עבורי..אין בחצר יותר מכסאות לבנות
ושולחן ונדנה אתם יודעים ,אז האחים שלי בנו והביאו לי במיוחד כורסא של שניים
וסידרו לי שמכה שם וכרית קבוע..אז ההתקפה לא נגמרת אני קוראת תהלים
והם כל הסמים האלה..מבקשת מאחותי שנעבור לסוג הנורא של הכדורים כי יש סוג
שגומר עלי מתאבון היא אפשר לאכול איתו וגם יש לו תופעות לוואי רעות
אבל בקטע של הכאב הוא עוצר במקום את ההתקפות
לקחתי את הכדור הרע..ובגלל זה אני מצליחה לספר לכם הכל על זה פה.
קראתי תהלים נשבעת לכם רק החזקתי את הספר רועדת ובקושי רואה..הכל התחיל להתחלש
תאמינו לא תאמינו נדפק לי המוח מה שתרצו, באמצא ההתקפה אומנם שתיתי מלא סמים
אבל זה קורה המון וזה לא עוזר...אז אני מאמינה שגם זה נתן משהו..

אני מספרת פעם אחת מה זו התקפה, יש כל מיני דרגות, ההתקפה הזו קוראת בין 4, 5 פעמים
ביום, טלוזיה אני לא יכולה שיראו אותי איך בדיוק עם ההתקפות האלה ?
אמרו לנו שזה יקח שבוע אחרי הזריקה שעברתי..הזריקה שעברתי - שוב לא לבעלות
לב חלש : אני לא יכולתי להירדם ולא פידוארלי בגלל שחייבת לשתף פעולה עם הרופא
איפה הוא ימקם את המכות חשמל שיעזרו לי בעצבים גם הזריקו חומר..החוכמה בטיפול
הזה למצוא מאיפה הכאבים ולאיפה הם משליחים זרועות.
אני רואה הכל למרות שאני שוכבת על הבטן, הוא מכין 8 מחטים לערך כל אחד באורך
אצבע דקה, הוא מתחיל להודיעה אני דוקר: אני נדקת וחוץ מטשטוש מורפיום מזכירה
לכם אני מרגישה הכל, הוא דוקר אותי במעגל ענק...אחר"כ הוא מזריק במקום
של המחטים את החומר..ושם כל מזרק זה שריפה והדקירה כל אחד צרחתי וזזתי ו3 איש
תופסים אותי כדי שלא אגמור על העמוד שידרה שלי,.ואני יורקת מהכאב ואין
דמעה התייבשתי מהכאבים, אני צורחת כל זריקה כזו...אבל חייבת לעבור אותה כי יודעת שאולי הכל
יפסק..אז ממשיכים עד שהסתיים לוקחים את המכות חשמל שמו לי חוטים באמצע המעגל
והוא מתחיל להפעיל..ושואל איפה אני מרגישה חשמל..והתחלתי להרגיש התחיל בוגינה
ואני צורחת..ולשם הוא כיון משהו...והפעיל ואני צורחת..ואחותי כמה פעמים נכנסה
לחדר ניתוח מהצרחות שלי ולא הבינה למה אינ לא עם אפידורל..
אי אפשר זה הטיפול....בסוף הסתיים הוא אומר שיהיה שבוע גהינום עם ההתקפות הידועות
ואחר"כ רגיעה..

נראה אם לא סבלתי לשב.
מצטערת על הכתוב זה מה שאני חווה.
בגלל זה לא מסוגלת להיות כאן, לא אימלים לא טלפונים
זה החיים שלי עכשיו..ועם זה נתמודד..זה מה יש נחכה שיעבור
השבוע גיהנום..אני מתחילה היפנוזה וממשיכה דמיון מודרך
החלטנו לתגבר אותי יותר בפסיכולוגים מיוחדים בעיקר לרפא
נפש שבורה.